|
"הצחוק יפה לבריאות"
כבר בימי קדם ידעו שהצחוק חשוב
לבריאות הנפש והגוף. ביהדות השמחה
והצחוק מתוארים כתכונות שאדם צריך
לשאוף להגיע אליהן ואת עבודת ה' יש
לעשות מתוך שמחה. באירופה שלפני
מלחמות העולם היו בקהילות היהודיות,
מספרי בדיחות מקצועיים שהיו עוברים
בין הכפרים והעיירות ואנשי הקהילה היו
מתקבצים לערבי צחוק.ובדיחות הדעת. חיי
היהודים לא היו קלים. אך הם החזיקו
מעמד, בין הפוגרומים והעוני, בעזרת
בדיחות וצחוקים. גם בתרבויות המזרח
מתייחסים לצחוק ברצינות גמורה. כבר
בעת העתיקה הם הכירו בחשיבות הצחוק
לבריאות האדם. בתרבויות המערביות הלכה
והתמעטה במהלך השנים, ההכרה בחשיבות
הצחוקים לבריאות האדם, בעיקר בהשפעת
הכנסייה הנוצרית. ראשי הכנסייה אסרו
לספר בדיחות ובשום פנים לא רצו לשמוע
צחוקים בין כותלי הכנסיות ובמנזרים.
אחד המגזרים שלקחו את עצמם ברצינות
גמורה היו אנשי הרפואה. כשהוקמו בתי
החולים הראשונים, הכלל הראשון היה שקט
מוחלט בין כותלי בית החולים ואיסור
מוחלט על צחוק. בדיחות וצחוקים התקבלו
שם על תקן צחוק מהעבודה. הדעה הרווחת
הייתה אז ששקט הוא התנאי החשוב
להחלמה. אפילו על ילדים אסרו לשחק או
לצחוק.
יום אחד הגיע סטודנט לרפואה בשם הנטר
אדמס להתמחות במחלקת הילדים בבית
חולים בווירג'יניה ארה"ב . כאדם שמח
מטבעו החל להצחיק את הילדים בעזרת
בדיחות מצחיקות תחפושות וקצת
השתוללות. הוא שם לב שהילדים פחות
מתלוננים על כאבים. דר' אדמס שמוכר
יותר בשם "פאץ'" אדאמס יצר את המושג
ליצן רפואי, הקים ב – 1973 את בית
החולים "גזונטהייט" (לבריאות-
בגרמנית) בווירג'יניה. הוא הכיר
בחשיבות הצחוקים, הבדיחות והשמחה בכלל
כחלק חשוב בהחלמה מהירה וקלה יותר אצל
ילדים ומבוגרים וגם במניעת מחלות.
כיום הוכח בצורה מדעית שהצחוק משחרר
במוח אנדורפינים וסרוטונין שהם
"כימיקלים שמחים" שמחזקים את המערכת
החיסונית ועוזרים לגוף להתגבר על
מחלות ואף למנוע אותן, מפרק מתחים,
צובע את החיים באופטימיות ומאפשר
להתמודד טוב יותר עם האתגרים העומדים
בפני בני האדם במהלך החיים.
כיום יש ברחבי הארץ סדנאות צחוק, בכל
בתי החולים בארץ מועסקים באופן קבוע
ליצנים רפואיים ואפילו מקומות עבודה
הכירו בכך, שצחוק מהעבודה לא אומר
זלזול בעבודה. נהפוך הוא, מקומות
עבודה שמעודדים בדיחות וצחוקים זוכים
לעובדים שמחים ולפריון עבודה. |
